כל אחד והנסיונות שלו.

רוב העולם מתנסה במשך חייו בנסיונות קשים - ישנם כאלו שמקבלים אותם באהבה ויש כאלו שבועטים ביסורים ובקשיים שלהם.

אבל הייסורים והקשיים עצמם הם נס שבא להרים את האדם מהמקום שבו הוא נמצא ולתת לו אפשרות להבין מה התיקון שלו בעולם.

הקשיים והיסורים שיש לנו הם הנסיון של החיים שלנו וגם אם נכשלנו בהם עדיין יש בהם לימוד, ובמידה ואחר כך נצליח להתגבר עליהם אז נקבל שני דברים חשובים מאוד:

1. נוכל ללמד אחרים איך לא ליפול לאותו מצב.
2. נוכל לצאת בעתיד ממצב דומה שנקלענו אליו שוב כיון שאנחנו כבר למודי ניסיון.

לפני 500 שנה חי בספרד צדיק גדול בשם  רבי יצחק עראמה ( 1420-1494) שהיה מחכמי היהודים ואדם בעל שם גדול בכל העולם.

ספרו המפורסם "עקידת יצחק" הוא פירוש מרתק לתורת היהודים, ולאורך הספר מצטט רבי יצחק את גדולי הפילוסופים וההוגים היהודים, כגון ר' סעדיה הגאון, הרמב"ם, ר' חסדאי קרשקש, רבי יוסף אלבו ועוד, ואף את אריסטו הוא מזכיר בכבוד.

בספר זה הטמיע רבי יצחק את המשפט המדהים שאומר:  “אין חכם כבעל הנסיון” ואני - מספר רבי יצחק  כאחד מהם (למודי אותו נסיון) ראיתי אותה על כורחי פעמים רבות"

ציטוטים רבים נכתבו על חוכמה וניסיון ולהלן מספר ציטוטים:

"לא ידע אנש טעמא דמתקא עד דטעים מרירא" – ספר הזוהר פרשת תזריע.

"מוטב להחכים מניסיונו של הזולת מאשר מניסיוננו אנו."- איזופוס

"החוכמה היא בתו של הניסיון." - לאונרדו דה וינצ'י

"מי שאינו נותן דעתו על שלושת אלפי שנות ניסיון, דן עצמו לבערות חשוכה של חיים מיום ליום." - יוהאן וולפגנג פון גתה

"ניסיון הוא השם שכולנו נותנים לשגיאותינו." - אוסקר ויילד

מגוון רחב של ציטוטים נכתבו על הנקודה הזאת שמספרת את המעלה של אדם שרכש ניסיון מתוך הכאב שלו. הנה כמה מהציטוטים המובחרים:

• "לא ידע אנש טעמא דמתקא עד דטעים מרירא" (אדם לא יודע את טעם המתיקות עד שמרגיש את טעם המרירות - הכאב) – ספר הזוהר היהודי.
• "החוכמה היא בתו של הניסיון." - לאונרדו דה וינצ'י.
• "מי שאינו נותן דעתו על שלושת אלפי שנות ניסיון, דן עצמו לבערות חשוכה של חיים מיום ליום." - יוהאן וולפגנג פון גתה.
• "ניסיון הוא השם שכולנו נותנים לשגיאותינו." - אוסקר ויילד.
• ואפילו ויליאם שייקספיר במחזה רומיאו ויוליה כותב: "רק מי שלא נפצע, בז לצלקת"

אם כך אנו מבינים שחשוב מאוד לאחר נסיונות וקשיים וייסורים לעלות למקום טוב יותר - אלוקים מעביר כל אחד ואחד מאיתנו דרך שהדרך הזו היא המסע הפרטי שלו ורק שלו בחיים.

כשהאדם מקבל נסיונות כלומר קשיים או תקיעות ומחלות זה כדי לבחון אותו אם יעמוד בהם - ואם כן, הנסיונות האלו יעלו אותו במדרגה רוחנית וערכית למקום שהוא עוד לא הכיר.

בכפר מרוחק וקטן חי איכר זקן - לאותו איכר הייתה שדה שבה היה זורע וקוצר את תבואותו.

 גם חמור זקן ועייף היה לאותו איכר ובו היה חורש את האדמה וסוחב את התבואה לשוק המקומי כדי להרוויח כמה פרוטות .

אך בבוקר אחד קרה אסון - החמור הזקן ממילא נפל אל באר ישנה עמוקה וגדולה, החמור האומלל החל לנעור ולצעוק לעזרה. האיכר שהגיע למקום לא ידע מה לעשות וניסה למשוך את החמור בכל דרך אפשרית .

לאחר שעה ארוכה של נסיונות כושלים, הרים האיכר את ידיו בייאוש, הביט ימינה ושמאלה והחליט שמכיון שהחמור ממילא כבר זקן וללא תועלת מספיקה הוא פשוט יקבור אותו באותו הבור ובכך ירוויח גם שלפחות הבור יסתם.

לקח האיכר מעדר גדולה והחל לשפוך עפר ובוץ אל תוך הבור - החמור המסכן יילל בבהלה אך לאחר מספר רגעים הוא נעמד בצד הבור והשתתק. האיכר המשיך לערום עפר ובוץ אל תוך הבור והחמור עודנו שותק.

הלך האיכר והציץ אל תוך הבור ולהפתעתו הרבה ראה כי החמור עומד בבור על ארבע רגליו - כל פעם שכף זבל ובוץ הושלכה עליו הוא ניער את הזבל והעפר מגבו ודרך עליו כך הזבל והעפר הצטברו אט אט על רצפת הבור ועם כל כף של זבל ועפר החמור עלה עוד מספר סנטימטרים למעל. כך, עד שהבור מלא לגמרי והחמור צעד גאה וזקוף מתוך הבאר הנטושה.

אותו עפר הוא הכאב שעלינו, וכן - גם הבוץ שזורקים עלינו יכולים להיות התשובה והמרפא .

הלוואי ונהיה כולנו אותו חמור זקן - הלוואי ונדע לתקן.

הרב משה ארמוני.