ללמוד איך לנצח משברים.

הרבה פעמים מכל מיני סיבות, אדם נתקע בעבודת הנפש שלו.

 אנחנו רגילים להסתכל על העולם מתוך העיניים שלנו - הכל בצורה סובייקטיבית, אנו מבינים את העולם דרך התובנות שלנו ודרך המסכים שאנחנו רואים דרכם את העולם כך קשה להבין שיש אפשרויות אחרות, אבל הם קיימות ובכל אירוע  שאתה שואל אנשים על מה הם חושבים אתה רואה ריבוי דיעות כמ"ש בגמרא "הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם  הרזים שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה". ולכן אנחנו צריכים גם כן לפתוח את עצמינו לאפשרויות אחרות. הלומד גמרא מבין שלכל סוגיה יש כמה ביאורים וצריך להבין מה כל אחד מהחכמים סובר, כך הלומד חושף את עצמו לדעות שונות המנוגדות זו לזו ומנסה להבין מה הסיבה של כל חכם? איזה ראיות הוא מביא? וכיו"ב. כלל חשוב: כאשר שניים מתווכחים ביניהם, זה שיש לו את האפשרויות הרבות יותר בדרך כלל ינצח. הגמיש יותר הוא בדרך כלל המנצח. כשאתה נמצא במצב תקוע ומנסה להבין מה קורה אתך השתדל תמיד להוסיף אפשרויות פתח את הפרספקטיבה שלך לדעות וזוויות הסתכלות אחרות. הרבה פעמים הנטיה היא כל הזמן לצמצם אפשרויות, נתקעים. תמיד תנסה להבין ולראות בצורה אחרת, אגב זה הוא גם הבסיס לזוגיות טובה. רוב הבעיות שבין בני אדם מגיעות כאשר האדם רואה רק את עצמו ורק את דעתו והוא לא פתוח לדעות אחרות. כשתצא רגע מנקודת ההשקפה שלך ותנסה להסתכל על המקרה כמו שחברך מסתכל, הרבה פעמים תגלה דברים שלא חשבת עליהם.

טיפלתי  פעם ברב אחד בחו"ל  שבגיל מאוד צעיר אביו עזב את הבית והם גדלו לבד תוך סבל רב, דבר זה גרם לו שנאה לאביו על שזנח אותם. בסופו של דבר הוא הצליח בחייו ונהיה רב חשוב. בקשתי ממנו לדמיין שהוא יושב עם אבא ואמא שלו וכל הסיטואציה שקרתה שם והוא מדבר כל פעם בשם מישהו אחר פעם בשמו פעם בשם אמא שלו ופעם בשם אביו וכשהוא עשה את הדבר הזה פתאום נפתחו לו תובנות, שגם לאבא שלו היה צד בסיטואציה הזאת, לא שהוא הצדיק אותו אבל הוא הצליח קצת להבין אותו מה עבר עליו בתוך הסיטואציה הקשה ההיא. במקרה אחר היה אצלי בטיפול עולה חדש מארה"ב שכל הילדות שלו נבאו לו שעדיו לגדולות והוא בעל ראש מבריק וכישרונות ברוכים בתחילה באמת היה לו בלימודים הצלחה גדולה אך ככל שהתבגר נראה היה כאילו הוא כישרון מבוזבז ואחיו שהיה בחור ממוצע התעלה עליו בכל מה שעשה בגל שהייתה לו התמדה ועקביות. במהלך הטיפול הוא הודה שיש לו כעס גדול על אבא שלו שכל הזמן רצה רק להתגאות שיש לו בן חכם ומוצלח אך לא נתן לו חום ואהבה, היה זה כאילו שהוא חייב להוכיח את עצמו כדי שיתנו לו יחס. זה הגיע לכך שבתת מודע שלו הוא לא היה מוכן להצליח כדי שלא יתנו לאבא שלו כבוד על זה. עכשיו בגיל ארבעים היה עלינו לשחרר אותו מהאמונות המגבילות האלה והרגשות הכלואים אשר הפריעו לו להתקדם בחייו.